חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

טקצ'נקו נ' צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה בע"מ 511256711 ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
31066-10-11
13.3.2013
בפני :
קרן אניספלד

- נגד -
:
דמיטרי טקצ'נקו
:
1. צבי כהן ואחיו חברה קבלנית לעבודות עפר ופינוי אשפה בע"מ ח.פ. 51125671
2. 12. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

החלטה

לפני בקשת התובע להתיר לו את תיקון כתב-התביעה.

1.התובע, יליד 1956, הגיש נגד הנתבעים תובענה בעילה נזיקית בגין אירוע מיום 18.11.2009, בו נפגע לטענתו במהלך עבודתו אצל נתבעת 1 (להלן האירוע); נתבעת 2 ביטחה את חבותה של נתבעת 1 בעת הרלוונטית. האירוע הוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובע שולמו גמלאות בעטיו.

2.בכתב-התביעה שהוגש בפתיחת ההליך טען התובע כי עילתו העיקרית מעוגנת בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשל כך שהאירוע מהווה תאונת דרכים כהגדרתו בחוק זה (להלן חוק הפיצויים). לחלופין ביקש לפצותו לפי עילה מפקודת הנזיקין. עתה מבקש התובע כי יותר לו לתקן את כתב-התביעה; התיקון מתמצה בכך שהעילה העיקרית תהא לפי פקודת הנזיקין והעילה החלופית – על-פי חוק הפיצויים. הנתבעים מתנגדים לבקשה.

3.עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה. דין הבקשה להידחות.

כלל הוא שכאשר מהות האירוע בו נפגע לכאורה התובע שנוי במחלוקת, ולא ברור אם מדובר בתאונת דרכים שחוק הפיצויים חל עליה או באירוע שמקים זכות לפיצוי על-פי דיני הנזיקין הכלליים, יש לפצל את הדיון ולהכריע תחילה בשאלת מהותו וטיבו של האירוע – ובהתאמה לקבוע את הדין שחל עליו.

כמה טעמים לכך. ראשית, אם עסקינן בתאונת דרכים חלה הוראת יחוד העילה שבסעיף 8 לחוק הפיצויים. היה ויימצא שמדובר באירוע המהווה תאונת דרכים כהגדרה בחוק הרי שלתובע אינה נתונה זכות ברירה; הוא אנוס לתבוע את נזקו על-פי חוק הפיצויים והמסלול של תביעה לפי דיני הנזיקין הכלליים נחסם בפניו. הדברים עומדים בעינם ללא קשר לסדר העדיפות שקבע התובע בכתב-התביעה ביחס לעילותיו; העדפותיו אינן מעלות ואינן מורידות. שנית, לקביעת טיבו של האירוע נודעת השלכה על מהלך הבירור. אם יקבע שמדובר בתאונת דרכים תיחשב הנכות שנקבעה לתובע על-ידי המוסד לביטוח לאומי נכות מחייבת שחלה על-פי דין; מנגד, אם מדובר באירוע שדין הנזיקין הכללי חל עליו ידרש התובע להציג חוות-דעת מומחה להוכחת נכותו – חוות-דעת שהיא אסורה בהגשה בתביעה הנסבה על תאונת דרכים. לבסוף, סיווגו של האירוע משליך על גדר זכאותו של הנפגע לפיצוי. בתביעה לפי חוק הפיצויים שונות אמות-המידה לחישוב הפיצוי מאלה החלות בתביעה שיסודה בדיני הנזיקין הכלליים. בעוד שבתביעה לפי חוק הפיצויים אשמו של הניזוק, אם קיים, אינו נלקח בחשבון – נודעת לו משמעות בתביעה לפי פקודת הנזיקין.

4.נוכח דברים אלה ברי שהתיקון המבוקש משולל כל משמעות מעשית ואינו נדרש לשם מיצוי זכויות התובע. כך או כך תתברר שאלת טיבו של האירוע תחילה; אם ימצא שעסקינן בתאונת דרכים יהא התובע אנוס לברר תביעתו במסלול הקבוע בחוק הפיצויים ותקנותיו. במקרה כזה העדפתו לתבוע את נזקו לפי דיני הנזיקין הכלליים הינה העדפה שהדין אינו מאפשר לו. היה ויתחוור שעסקינן באירוע שאינו עונה להגדרה של תאונת דרכים תיפתח לפני התובע הדרך לברר את תביעתו לפי דיני הנזיקין הכלליים. מדובר אפוא בבקשה לתיקון כתב-תביעה שאינו ממלא אחת אמת-המידה שנקבעה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. הוא אינו נדרש כדי שבית-המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין. שאלות אלה הוגדרו באופן מלא וממצה בכתב-התביעה שהוגש בפתיחת ההליך ואין בתיקון המבוקש כדי להוסיף עליהן דבר.

5.בשולי הדברים אתייחס לשתי טענות שהובאו בטענות הצדדים לגוף הבקשה. ההסדר הדיוני שגובש בין הצדדים, ושסלל את הדרך להגשת תחשיבי נזק לפי עילה המעוגנת בחוק הפיצויים, אינו חוסם את דרכו של התובע לברר את ההליך לפי דיני הנזיקין הכלליים – היה ויימצא שאין מדובר בתאונת דרכים. מדובר בהסדר דיוני תחום ומוגבל שהוגש, כאמור בו, לצרכי פשרה בלבד. משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה שתייתר את הבירור לאחר הגשת התחשיבים עומדת התביעה לבירור במלוא רוחב היריעה, לרבות בעילה מדין הנזיקין הכללי. הדברים אמורים גם בעמדת הנתבעת כי עסקינן בתאונת דרכים. לכל היותר מדובר בהודאה הכובלת את הנתבעת; אין מדובר בהודאה הכובלת את התובע. אף כאן, אם ימצא שהאירוע אינו מקנה לתובע עילה לפי חוק הפיצויים תיפתח לבחינת העילה החלופית שיסודה בדיני הנזיקין הכלליים.

6.אני דוחה אפוא את הבקשה. התובע ישלם לנתבעים את הוצאותיה בסך 2,500 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך, תוך 30 יום מן המועד בו תומצא לו ההחלטה. סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההחלטה ואילך עד מועד התשלום בפועל.

7.אני מורה על פיצול הדיון, באופן ששאלת טיבו של האירוע תתברר תחילה.

בעלי-הדין יפעלו על-פי החלטה מיום 7.2.2013 שקצבה מועדים להגשת ראיות וקבעה מועד לקדם-משפט לאחר הגשת תצהירים. ההחלטה תחול בשינויים שלהלן:

א.בראיותיהם יתייחסו הצדדים, בשלב זה, אך ורק לעניינים הדרושים להכרעה בשאלת טיבו של האירוע.

ב.תצהירי התובע יוגשו עד יום 30.4.2013.

ג.תצהירי הנתבעים יוגשו עד יום 16.6.2013.

ד.ימי פגרה יבואו במניין התקופות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>